מיכאל הגיע לבקר אותנו, התרגשות גדולה לכולנו - לא נפגשנו מאז ספטמבר, ואנחנו שמחים על כל רגע שיש לנו יחד. חגיגת ליל הסדר היתה ממש מצוינת, כל הבוקר והצהרים הכנו את המאכלים המיוחדים, כולל כל מה שצריך לצלחת פסח וכל מה שקיבלנו בחבילה מסבתא.
לייזה מאוד התענינה בכל הבישולים והשתדלה מאוד שיהיה לנו כל מה שאנחנו צריכים כדי שיהיה לנו נעים, לאורך כל היום שאלה, קטפה פרחים לשולחן, נתנה לנו נרות מיוחדים והביאה לנו מיץ ענבים ששכחנו לקנות, וגם טעמה מהבישולים. ב-5 כבר ישבנו לשולחן חגיגי, סיפרנו על יציאת מצרים והקראנו חלקים מההגדה, שרנו שירים ובשעה 7 הצטרפו אלינו לארוחה שאר בני הבית. מאיה ורותם החביאו לנו את האפיקומן (זה הבית הכי טוב להחבאת אפיקומן) לא היה סיכוי שנמצא אותו... נאלצנו להיכנע...

לפני כמה ימים הגיע לכאן נער נוסף שישאר למשך שבוע ואחריו בכל שבוע יתארח פה נער או נערה אחרים, עד לחופשת הקיץ, הם באים לחוות את חיי החווה, במסגרת הלימודים שלהם. לכבוד חופשת הפסחא הגיעה לכאן גם ג'רלדין, היא בת 12 ולפני כמה שנים התחילה מסורת ומגיעה לכאן בכל הזדמנות שיש לה. (אח שלה היה אחד הנערים שבא לשבוע והיא, בביקור, החליטה שגם היא רוצה!) אני מאוד נהנית ממגוון האנשים בגילאים שונים שנמצאים בבית- אוכלים יחד ועובדים יחד, לפעמים גם משחקים יחד. בחדר שבו אוכלים יש כל מיני משחקים - בכל פעם מתגלה עוד "אוצר", אתמול הילדים מצאו כדור נוצה, ושלפו את הפריזבי מהמזוודה.

לפני יומיים חגגו כאן את איסטר, אני והילדים הצטרפנו לפיקניק גדול בהשתתפות בני המשפחה המורחבת וחברים, החלק הנחמד היה משחק מחבואים ואחריו, מלחמת בוץ/מים שמאיה התחילה כשזרקה ירוקת כזאת על נטלי(אחת הבנות) ומשם כולם הלכו לטבול באגמון הקטן שליד הבית. (חוץ מאיתנו כמובן,,, אגם של מי גשם/שלג זה עדיין לא בשבילנו) למחרת, טטיאנה החביאה לילדים סלסלות עם ביצי שוקולד בחוץ, והם מאוד נהנו למצוא אותן כמובן.

בגלל שאיתמר לא נמצא, היה לי קשה יותר בקטעים שבהם כולם מדברים גרמנית וצוחקים ואני לא מבינה...ואז בא לי ללכת הביתה...זה בהחלט מלמד אותי איך זה מרגיש להיות במיעוט! דבר שאני לא רגילה להרגיש כשאני בבית.

היום כשעלינו לחווה, ראינו שהצטרף עוד עגל לחבורה, בימים האחרונים היו הרבה המלטות. ישבנו, הסתכלנו עליו והוקסמנו. היינו בטוחים שפרה נוספת עומדת להמליט, אז חיכינו וחיכינו וניסינו לראות אילו סימנים יש שמראים על ההמלטה הקרובה...פיתולים, תזוזות ליד פי הטבעת, התכווצויות בבטן - בסוף יצא לה קקי, ונורא צחקנו. אחרי ארוחת הערב רצנו שוב למעלה לבדוק מה המצב, אבל עדיין לא היו שום סימנים לעגל - נמשיך לעקוב...

לייזה חולה ובקשה שנכין את הבצק היום. יום רביעי זה יום הבצק, מחר אופים את הלחם וביום שישי היא מוכרת אותו בשוק. לייזה ליוותה אותנו, אבל עשינו את רובו בעצמנו, מאיה מאוד נהנתה ללוש וללוש וללוש, וביקשה שגם לנו בבית תהיה אמבטיית עץ מיוחדת ללישה, ואולי גם אנחנו נמכור לחם? ללוש כמויות כאלה, ולהרים את הכובד הזה... אחר כך מאיה לשה לי את הגב, היא עושה את זה מעולה!

ביום שבת לאיתמר יש יום הולדת ואנחנו מתכננים לסוע לשדה התעופה להפתיע אותו!