יום חמישי, 11 במרץ 2010













ועוד הרבה תמונות כאן:

יום שלישי, 2 במרץ 2010

עכשיו, אחרי 4 לילות בדרייק ביי, השלמנו את ה"סיבוב" בחלק הדרומי של קוסטה ריקה. על דרייק ביי תוכלו לקרוא מפי מאיה ורותם. מאיה כתבה:

זה התחיל ככה:
קמנו בשבע לאכול ארוחת בוקר, אחר כך בשמונה יצאנו בסירה עם שני אנשים נחמדים מקנדה
והתינוקת המקסימה שלהם. התחלנו ליסוע והיו גלים חזקים, והחזקתי לאמא את היד חזק חזק.
אחרי שעתיים ראינו פתאום עצלן! צילמנו, הסתכלנו, התרגשנו ואז ראינו עוד אחד.
ראינו כמה ציפורים יפות, ואז ראינו קופים! קופי סנאים, זה השם שלהם, והם מתוקים!!!
ואילו הקופים הכי קטנים בעולם.המשכנו לנסוע נורא מהר, הסתכלנו סביב ...אה!!!!!!
היה שם תנין!!!!!!! תנין ענק!!!!! זה היה פשוט מדהים לראות אותו חופשי ! ועוד מהסירה!
נסענו עוד, ועצרנו לארוחת צהרים בעיר קטנה על אי והיה שם סנאי נורא מתוק.
ואחר כך טיילנו קצת ברגל והיתה שם אבן ממש ממש עגולה שעשו אותה לפני הרבה מאוד שנים,
ואז ראינו תוכי, ולא סתם תוכי, תוכי ענק! מדהים! צבעוני ! חלומי! עוצר נשימה!!!
ואז חזרנו לסירה.(זה היה טיול של 6 שעות!).
אני מקווה שנהניתם לקרוא את האימייל
שלכם
מאיה

ורותם כתב:

זה מתחיל ביום שישי:
הלכנו לים, ובהתחלה זה היה עמוק. ואז היה פחות סוער ונכנסנו עם אבא
והיה ממש ממש כיף, היו גלים ענקיים ונהננו, פתאום בא גל גדול עם קצף שהשפריץ עלינו וכל המים המלוחים
נכנסו לנו לאף ולפה. ואז, זה לא היה לנו כל כך נעים. אבא יצא לשמור על התיק ואמא נכנסה לים.
נהננו עם אמא שעה והתחילו להיות גלים גדולים ונהיה חשוך.
נ.ב. היו שם סרטנים קטנים

הלכנו לארוחת ערב והיה גשם ממש סוער אחרי שאכלנו. ואז, שמנו שקיות זבל על הראש עם חור, ועלינו לחדר וזאת היתה ממש הרפתקאה.
הלכנו לישון והתעוררנו מוקדם בשבע ואז אכלנו ארוחת פירות והאבטיח היה ממש דוחה.
אבל המלון היה טעים וגם האננס. בא איש נחמד שהוא בעצם היה המדריך שלנו ואנחנו עלינו על סירה ונסענו נורא לאט בהתחלה כי היינו על חוף הים
והמדריך ישב מאחורה, הוא התעסק במשקפיים שלו ופתאום הנהג התחיל ליסוע נורא נורא מהר, והמשקפיים שלו נפלו ונשברו
הוא הרים אותם והדביק אותם.ומאז נסענו מהר כל הזמן ועשינו פאק פאק פאק על המים. בסוף הגענו ללב הים
וראינו כל מיני ציפורים על אי גדול, במשקפות. והוא החליש את הנסיעה כי רצינו לראות את הציפורים
נסענו עוד קצת, הסתכלתי לתוך המים וראיתי משהו שנראה כמו כריש אבל אף אחד מאיתנו לא ראה אותו חוץ ממני.
איפה שראיתי את הכריש זה היה מקום עם הרבה גלים, והנהג התחיל ליסוע מהר לצד השני של האי ואז הגענו לנהר
ונסענו בו, הוא היה מאוד מאוד רחב, הנהג שלנו עצר והלכנו קצת ליד המנגרובים. (עצים שיודעים לחיות במים מלוחים) וזה היה מקום עם מלא בוץ וחול נעים ברגלים
והיה שם חילזון וסרטנים קטנים. אבא עשה סרט על סרטן שנכנס ויוצא מהחור שלו. חזרנו ועלינו על הסירה ונסענו עוד. לי היה קצת משעמם כי נסענו לאט
כמו חילזון. פתאום הנהג עצר בפתאומיות ואמר שיש עצלן, הסתכלנו במשקפות וראינו גוש , עם עינים מתוקות שמסתכל אלינו במבט מוזר.
זה היה עצלן ממש ממש מתוק. נסענו הרבה ובקצב מהיר. אבא אמר שהצמחים שיש על המים הם הצמחים שיש לנו בגינה ואחרי 3 דקות הסתכלנו על הצמח וזה היה באמת הצמח של הגינה
המשכנו ליסוע וזה נראה אותו המקום, ופתאום הוא עצר ואמר ראיתי תנין! ואז הוא נסע אחורנית וזה לא היה תנין אלו היו קופי סנאי, מתוקים וקטנים הכי קטנים
בעולם. המשכנו ליסוע וזה נראה אותו המקום ולפתע ראינו תנין ענק! בגודל של 3 מטרים! זה היה ממש מפחיד, היו לו עינים צהובות
צילמנו וראינו והמשכנו ליסוע, אני התחלתי להיות רעב, והוא אמר שתכף נגיע לעיר ונעצור לאכול
הגענו לעיר, חנינו את הסירה שם הוצאנו צידנית ענקית והוצאנו את הכל ואכלנו והיה לנו ממש ממש טעים
ואז מאיה הלכה לשירותים, ואני ראיתי פרי נופל ועוד פעם פרי נופל
המדריך הסתכל ואמר - אה! זה סנאי.אכלנו ושתינו והלכתי לראות עוד פעם מה שלום הסנאי וראיתי אותו ישן והוא נראה כאילו הוא מת
סגרנו את הצידנית והלכנו לראות אבן גדולה ועגולה, היא היתה מושלמת ואני טיפסתי עליה וגם מאיה טיפסה
ואז חזרנו ועמדנו על האדמה והיו שם נמלים עוקצות, אני לא הרגת אבל אמא הרגישה נורא ואיום
אבא ראה את התוכי היפה ביותר בעולם לדעתי, הוא היה מדהים פשוט.
ראינו אותו דבר קטן ואדום ואז ראינו אותו ממש קרוב על העץ.
חזרנו לסירה וחזרנו את כל הטיול
ככה נגמר הסיפור
אני אשלח לכם תמונות של כל החיות שראינו
מרותם.
ואני רק יכולה להוסיף עוד על הסופות הגדולות שהיו שם בפרקים מסוימים של היום, בדרך כלל בלילה. בלילה האחרון הגג של החדר שישנו בו, לא עמד בזה יותר, והתחיל מטפטף עלינו גשם כשישנו... את כל הדרך חזרה למרכז קוסטה ריקה עשינו עם בגדים תלויים לייבוש מחוץ למכונית. בכל פעם שבגד התיבש, עצרנו את המכונית ותלינו בגד אחר לייבוש. החלטנו לא לעצור עד שכל הבגדים יבשים, אבל לא עמדנו בזה...
עוד מעט, כשכולם יתעוררו, נצא לכוון סן חוזה, שם נפגוש את יואב ותמר, טל שחר ודרור, ואת מיכאל!!
אנחנו מאוד מתרגשים ומחכים לקראת הטיול והזמן שלנו ביחד.