חג אביב שמח! אחרי הכל, האביב מגיע גם לפה! זה מצחיק שהסימן לבואו זה הגשם, הגשם הראשון הגיע = האביב התחיל, הגשם המיס את השלג, היום היה יום שמש! פרחים לבנים וצהובים מקשטים את הדשא, ואפילו ראינו שני פרפרים.
חזרתי מ-6 ימים בניו-יורק, לכאן. היתי בכנס עם אנשים שעושים עבודת משפחות ביעוץ, והרגשתי כאילו קפצתי הביתה, לסביבה מוכרת, לפני כן ביקרתי אצל קרן ויואב ושלושת הבנות המקסימות והיה נפלא להיות איתם כשאני פנויה. ניו-יורק, או אמריקה, מוזרה ומענינת עם הגודל שלה ושל כל מה שיש בה, נפעמתי מהגודל של כל דבר - משטחי האדמה העצומים והבתים שעליהם, כמות האנשים ברחוב ועד גודל האריזות של הקורנפלקס והעוגיה הענקית שמוכרים בתחנת הדלק...
החיים כאן המשיכו כמעט כרגיל ובסוף השבוע איתמר מאיה ורותם נסעו לבקר את סבתא של איתמר - מרחק שעתיים ברכבת. לחזור לכאן היה מוזר, כמו לחזור להרפתקאה שעזבתי באמצע, ובכל זאת לחזור למאיה ורותם ואיתמר - זה לחזור הביתה. גם לשאר האנשים, לעבודה ולבית הזה היה נעים לחזור - והכל נראה יותר רגוע ומוכר עכשיו.
ביום בו חזרתי, 5 דקות אחרי שנכנסתי הביתה, רותם נפל על הפנים והיינו צריכים ליסוע למרפאה, שם הרופא תפר לו את הפצע. מאוד מאוד כאב לו, והתקשורת עם הרופא לא היתה, וזה מאוד הקשה עליו שהוא לא היה יכול להבין את הרופא, והרופא לא הבין אותו. כולנו מאוד נבהלנו... עכשיו, שלושה ימים אחרי, הנפיחות ירדה והוא שוב יכול לאכול ולחייך.
כשלא היתי בחווה, החיים המשיכו וזה אומר שעגל אחד נולד ועז אחת מתה. העגל נולד בלילה, אז הילדים ראו אותו רק בבוקר, ואת העז למרות שהם רצו לראות, לא נתנו להם. איתמר, לעומתם, היה צריך לעזור בסידורי הקבורה שלה... עכשיו יש חזירה שלא מרגישה טוב, אז מפנקים אותה בחלב ובתפוחים... ובליטופים. בשבוע הבא, איתמר נוסע לאירלנד ל10 ימים, ואני אהיה כאן עם הילדים וחלק מהזמן עם מיכאל שמגיע אלינו מספרד.
שבוע הבא - ליל הסדר ואנחנו נחגוג אותו כאן עם מיכאל, נצטרך להיות אחראיים בפעם הראשונה על - מה אוכלים? מה צריך לקנות לקראת? מתי מתחילים ובקיצור אנחנו צריכים לחשוב איך היינו רוצים שזה יהיה, ולבצע! בינתים פתחנו את חבילת המצות שסבתא שלחה לנו, והכנו לארוחת הערב אתמול, מציה!!
מי שרוצה לראות עוד תמונות מוזמן: http://picasaweb.google.com/galia.brand/2009#
חזרתי מ-6 ימים בניו-יורק, לכאן. היתי בכנס עם אנשים שעושים עבודת משפחות ביעוץ, והרגשתי כאילו קפצתי הביתה, לסביבה מוכרת, לפני כן ביקרתי אצל קרן ויואב ושלושת הבנות המקסימות והיה נפלא להיות איתם כשאני פנויה. ניו-יורק, או אמריקה, מוזרה ומענינת עם הגודל שלה ושל כל מה שיש בה, נפעמתי מהגודל של כל דבר - משטחי האדמה העצומים והבתים שעליהם, כמות האנשים ברחוב ועד גודל האריזות של הקורנפלקס והעוגיה הענקית שמוכרים בתחנת הדלק...
החיים כאן המשיכו כמעט כרגיל ובסוף השבוע איתמר מאיה ורותם נסעו לבקר את סבתא של איתמר - מרחק שעתיים ברכבת. לחזור לכאן היה מוזר, כמו לחזור להרפתקאה שעזבתי באמצע, ובכל זאת לחזור למאיה ורותם ואיתמר - זה לחזור הביתה. גם לשאר האנשים, לעבודה ולבית הזה היה נעים לחזור - והכל נראה יותר רגוע ומוכר עכשיו.
ביום בו חזרתי, 5 דקות אחרי שנכנסתי הביתה, רותם נפל על הפנים והיינו צריכים ליסוע למרפאה, שם הרופא תפר לו את הפצע. מאוד מאוד כאב לו, והתקשורת עם הרופא לא היתה, וזה מאוד הקשה עליו שהוא לא היה יכול להבין את הרופא, והרופא לא הבין אותו. כולנו מאוד נבהלנו... עכשיו, שלושה ימים אחרי, הנפיחות ירדה והוא שוב יכול לאכול ולחייך.
כשלא היתי בחווה, החיים המשיכו וזה אומר שעגל אחד נולד ועז אחת מתה. העגל נולד בלילה, אז הילדים ראו אותו רק בבוקר, ואת העז למרות שהם רצו לראות, לא נתנו להם. איתמר, לעומתם, היה צריך לעזור בסידורי הקבורה שלה... עכשיו יש חזירה שלא מרגישה טוב, אז מפנקים אותה בחלב ובתפוחים... ובליטופים. בשבוע הבא, איתמר נוסע לאירלנד ל10 ימים, ואני אהיה כאן עם הילדים וחלק מהזמן עם מיכאל שמגיע אלינו מספרד.
שבוע הבא - ליל הסדר ואנחנו נחגוג אותו כאן עם מיכאל, נצטרך להיות אחראיים בפעם הראשונה על - מה אוכלים? מה צריך לקנות לקראת? מתי מתחילים ובקיצור אנחנו צריכים לחשוב איך היינו רוצים שזה יהיה, ולבצע! בינתים פתחנו את חבילת המצות שסבתא שלחה לנו, והכנו לארוחת הערב אתמול, מציה!!
מי שרוצה לראות עוד תמונות מוזמן: http://picasaweb.google.com/galia.brand/2009#
2 תגובות:
yo yo - this is the world wide beat man reporting from my first visit to the farm:
It was great to spend the Seder in switzerland with my family for the first time!
I liked the stay in the farm - I got to know the people and they are very nice! I was so happy to see Itamar and Galia and to have Rotem and Maya jump on me when I got off the bus :-)
today I left them in the afternoon and the kids went with me to the edge of the village and from there on I walked to the train station, some 4 km down the road. I think the most special part was seeing Maya & Rotem walk back into the village so naturally as I was walking in the other direction - in the middle of switzerland!
I will come to visit soon - so hang on in there :-)
אני אווהבת אתכם ומתגעגעת מאווד..
נועה (:
הוסף רשומת תגובה