שנינו מנסים לא ללכת לישון, כדי לא להחמיץ אף רגע מהרגעים האחרונים של השנה המיוחדת הזאת. אנחנו סוגרים מעגל ונמצאים עכשיו בחווה כולנו. איסטר. לפני שנה וחודש הגענו לכאן. האביב מתחיל, אבל עדיין, ביום שהגענו התחוללה סופה קטנה של שלג. צבענו ביצים שהאווזים "שחררו". מאיה ורותם חיפשו ומצאו את הסלסלה עם ביצי השוקולד שלייזה החביאה בשבילם מסביב לאגם. שלושתינו בילינו כאן 4 ימים נפלאים. התקבלנו בחיבוקים ונביחות שמחה של סרי. כל ארוחה היתה לפי בקשתם של מאיה ורותם. (אפילו גלידה לארוחת ערב!). נחמד שיש להם כאן מאכלים אהובים להתגעגע אליהם. דייסה עם פירות, תפוחי אדמה טעימים, תפוחי עץ מטוגנים, הלחם המעולה, הגבינה ושאר מטעמי הנס.
היום קמנו מוקדם, הצטרפנו ללייזה לגמור להכין את כל הבשר ונסענו לציריך לכמה שעות בשוק. בערב איתמר הצטרף, אחרי 4 ימים אצל אומה, ומיד השתלב, האכיל את הפרות והלך להשכיב את התרנגולות והאווזים לישון.
הכל ארוז ומוכן, יש לנו רק משקל קטן עודף, מאיה ורותם ישנים ואנחנו - מתרגשים, עצובים, שמחים, לא יודעים, מחכים, מקווים, מתכננים.
קשה לי להאמין שבעוד שלושה ימים מאיה הולכת לה לבית הספר כאילו הכל כרגיל. ובשבילי, הרבה דברים השתנו ואני חושבת שעוד ילך ויתבהר עד כמה בהמשך. אני מקווה להמשיך ולנהוג בקצב הטוב שלי, לא למהר, לשים לב. לא להבלע בשלוק אחד לתוך השגרה.
הבלוג עצמו גם הוא היה חוויה מיוחדת, ואולי זה לא מסתיים כאן. עוד נראה. בכל מקרה יש לי עוד השלמה של כמעט חודש לעשות. ואותה אשלים מהבית. קוסטה ריקה עם מיכאל, תמר, יואב, דרור, טל ושחר. היה נפלא ולא סתם שלא כתבתי, פשוט לא היה לי זמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה