עוד מעט אני לא אזכור את כל מה שעבר עלינו מאז שעזבנו את ברצלונה, ואולי עוד קצת לפני כן. השבוע האחרון בברצלונה היה עמוס וטוב. הלכנו לשתי ההופעות האחרונות של מיומנה ומאוד התרגשנו והצטערנו שלא נראה אותם יותר. אחרי עשרות הופעות וגם זמן שמחוץ להופעות ביחד, היה לנו קשה לדמיין את הזמן שלנו בלי "מיומנה" בתוכו. נפרדנו מכל מי שנסע לחופשה במולדתו, ושמחנו שלפחות מיכי, אלכס, וונדרסון ומלו נשארים לאותו השבוע. מאיה החליטה לקחת שלושה שיעורי גיטרה צפופים כדי להספיק עם מילוש כמה שיותר, אנחנו ארזנו ונפטרנו מכל מה שלא היינו צריכים, והספקנו גם לחגוג את יום הולדתי ה-38! היה לי במיוחד כיף מכל ההתרגשות שהיתה בימים שלפני יום ההולדת, מאיה ורותם חיכו ליום עצמו והיו עסוקים בהכנת ברכות וכל מיני מתנות קטנות וגדולות!
ביום האחרון שלנו, אחרי שגמרנו לארוז, וונדרסון הציע לבוא לשיעור קפואירה אחרון, ולבשל לנו ארוחה ברזילאית. אחר הצהרים ביאטריס, הבת שלו בת 8 הגיעה מברזיל לחופשה של חודשיים. מיכי ואלכס כבר היו קודם ועזרו לנו מעצם נוכחותם. בסופו של דבר שיעור קפוארה לא היה השיעור הרגיל, ונדרסון היה עסוק מדי בבישולים! המעדן שנקרא מקקה היה יפה ומענג לכולנו! (תבשיל של ירקות ופירות ים מבושלים עם חלב קוקוס ואורז! אפילו עכשיו, בעת לילה מאוחרת זה נשמע לי טעים).
כל כך שמחנו שהספקנו לפגוש את ביאטריס, שהגיעה אלינו ישר משדה התעופה. לכולנו היה חשוב להפגש ובאמת בילינו עוד שעתיים ביחד עד לרגע שהיינו צריכים לצאת אל רכבת הלילה שלנו...