התחלתי ללכת לשיעורי גרמנית! מאוד כיף לצאת מכאן פעם בשבוע למפגש שהוא שלי ולא קשור לחווה או לילדים. איתי בקבוצה לומדות גם נשים מטורקיה, איטליה מקדוניה וטיבט, בקבוצה השניה יש עוד אנשים מאלבניה, אתיופיה, קונגו, פולין, ולבנון, אותם אנחנו פוגשים מדי פעם. כיף ללמוד את השפה עם עוד אנשים, קל יותר כשאין דוברי אנגלית ואז אני חייבת להשתמש בגרמנית המועטה שיש לי. כיף גם ללמוד מילים בשפות אחרות, וללמד את האחרים מילים בעברית.
מאיה ורותם לומדים את השפה מהר אבל עדיין קשה להם בביה"ס במיוחד כשלילדים האחרים אין הרבה סבלנות. אנחנו לוקחים את מאיה לשיעורי העשרה בגרמנית בביה"ס אחר, זו דרישה מביה"ס שלה, וזה סוגר לנו 3 אחה"צים בשבוע, ומדי פעם מעצבן את כולנו. נקודה חיובית! בביה"ס הזה מאיה הכירה שתי חברות בהפסקה והיום הלכה לבקר אחת מהן. יותר מאוחר הגיעה אלינו לחווה אישה שחייתה בישראל 15 שנים, ובאה לדבר ולהזמין אותי אליה. השבוע הכרתי עוד משהי מכאן שהיא לבבית מהרגיל וזה ממש נעים וחדש. חברים חדשים זה נפלא!
משפחת הרמנס מגרמניה עוזבת אותנו וזה עצוב לכולם....היום בזמן ארוחת הערב על יד השולחן כל אחד הציג את יכולות שרירי הפנים שלו. מאיה התחילה בניפוח הנחיריים, ודרך קריצות, הרמת גבות ותעלולי אצבעות הגענו לאליס שהדהימה אותנו בכך שהיא יודעת למחוא כף ביד אחת! צחקנו על זה שלוקח 4 שבועות של חיים משותפים בשביל להגיע לרמת החשיפה הזו! אוסיף גם שלא היה איש מהמשפחה בזמן הארוחה הזו, כנראה גם זה תרם לרוח השטות והבלגן...
בערב נפרדנו מהם, מאיה ורותם אמרו שהם יתגעגעו אליהם והביאו ל-3 הבנות בובות משלהם.
אנחנו מתכננים בהתרגשות את השבועות הבאים- מצפים לביקור של עולה, נוסעים לחגוג את ראש השנה עם סבתא של איתמר ובעוד 3 שבועות נוסעים לחופשה בצרפת-ספרד, שם גם נפגוש את מיכאל שמופיע במשך שבוע עם מיומנה בסנט-אנדר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה