היום בזמן ארוחת ערב אמרתי ללייזה -"כמה ילדים יש לך!!" היא אמרה - "נכון... המון! מזל שלא היתי צריכה ללדת את כולם... " מסביב לשולחן ישבו, חוץ מאיתנו עוד 5 בני נוער בגילאי 12-18 ודיויד, שהוא בן ביולוגי... לכל אחד מהם סיפור מיוחד משלו, ואת חלקם היא מכירה מאז שהם תינוקות או ילדים צעירים. היחס המיוחד שלה לכל אחד מהם, בדיוק איפה שהוא צריך תשומת לב וגם הכבוד וההערכה שיש לה לכל אחד מהם יוצרים יחסים מאוד קרובים בינהם אליה, כולם משתתפים בעבודות הבית והחווה, ובזמן הארוחות יש הרבה אקשן וצחוקים. ואנחנו, גם כאן, מרוויחים משלל האנשים והגילאים.

גם עם מאיה ורותם נוצר לה קשר מאוד קרוב ומיוחד, היום רותם שאל למה שהיא לא תבוא איתנו לביקור בארץ?

וזו ההזדמנות לספר שבעוד שבועיים אנחנו באים הביתה לבקר! נגיע ב-25.7 ונשאר עד ל-16.8. אנחנו מתרגשים ומחכים להיות בבית, לפגוש את כולם, לאכול הרבה הרבה פירות, לחגוג למאיה יום הולדת, לישון אצל סבתא ורה!!! (תמיד רציתי לגור רחוק כדי שאוכל לחזור ולישון שוב בבית!) ללכת לים ולבריכה, ללכת לקולנוע, לנוח...

נחזור לכאן יום לפני תחילת הלימודים בבי"ס ובדיוק בזמן שלפני מעבר לבית החדש שהולך ונבנה.