Pigs in space

אז שלום לכולכם,

אני תורם את תרומתי ליומננו- סוף כל סוף.

אני מתחיל עם סרטון קצר של חבורת החזירים אוכלים בחזירות

ואיך חזיר אחד נשאר בחוץ ומנסה להגיע לאוכל.

נראה לי שגם חבריי הצעירים יהנו (החבר'ה של מאיה ורותם- למי שלא הבין. אז תראו להם).

בי בי

איתמר

היום שבת. זה קצת מוזר שאין הבדל בין יום ליום, בכל יום אני צריכה לעצור רגע בשביל להזכר איזה יום היום. ואני מבינה איך הילדים , גם בבית לא תמיד זוכרים איזה יום זה.

אני מניחה שגם כאן לאט לאט יהיו סימנים להבדל בין הימים. אז היום הילדים ישנים עד מאוחר! וכשיקומו נרד למטה לארוחת הלחם-חמאה-ריבה-שוקו, הם נדהמים מכמויות השוקו שכולם כאן שותים. את החלב אוספים מחווה שנמצאת לא רחוק מכאן, מכניסים מטבעות למכונה וממלאים חלב

לא מפוסטר בכדים. ושותים אותו. בכל ארוחה... אנחנו הכנסנו לארוחות גם תה...

אנחנו ממשיכים לגלות כל מיני מרתפים וסליקים של אוכל מסוגים שונים, חדר של תפוחים ואגסים, חדר של המון תפוחי אדמה, חדר לגזרים ובו גם מדפים ארוכים של בקבוקי מיץ, לפתנים וריבות, כמובן מרתף עם יינות, וחומץ. אני חושבת שעכשיו אני כמעט זוכרת איפה כל דבר נמצא.

לפני יומיים עזרתי בהכנת הבצק ללחם, לשנו את הבצק במין אמבטיה מעץ, והכמות הגדולה ביותר היתה 14 ק"ג בבת אחת!! הרגשתי כאילו אני עושה מסאז' למישהו מאוד גדול.

זה ממש יפה לראות איך הם עושים הכל לבד, כמעט ולא זקוקים לקנות דברים. אפילו הבית החדש שהם בונים- עשוי מעצים שנכרתו בשטח האדמה שלהם, על הגגות של הרפתות והבית מתקינים קולטים סולאריים שיכולים לספק חשמל לכל הכפר, ומערכת לאיסוף מי גשם.

אתמול ושלשום הכנסנו לסדר יום שלנו גם משחק בחוץ, מצאנו את המגרש של ביה"ס הפצפון, והלכנו לשם אחה"צ. מעין תופסת משוכללת, איתמר התופס, הילדים מנסים לאסוף כל מיני חפצים בדרך ואני צריכה להסיח את דעתו בדרכים שונות ומשונות - מאיה מעדיפה שאסיח את דעתו בנשיקות...

כשהיינו שם אתמול היה ממש קפוא , משהו כמו 0 מעלות- ככה הרגשנו. כשמגיע הזמן לעלות בחזרה לבית, הילדים מוחים בכל תוקף ואז אנחנו מסכמים שמחר נחזור לשחק.

שלום לכל אהובינו
הנה אני מתחילה לכתוב, איפה אנחנו ומה אנחנו עושים. רק עברו כמה ימים אבל אנחנו כמו בסיפור אחר.
באמת שגם אנחנו לא יכולנו לדמיין את מה שקורה פה, ולא חשבתי שלא יהיה הרבה זמן לשבת ולכתוב
בכל יום נוספות עוד ועוד הפתעות - דברים חדשים ומענינים.

אנחנו בכפר קטן ויש די הרבה שלג בחוץ, אבל השמש זורחת ולא כל כך קר כמו שחשבתי שיהיה
אנחנו גרים בבית מאוד ישן- בן 300 שנה, בקומה של עליית הגג
העלנו לכאן את כל המזוודות שלנו, ואנחנו בחדר עם המון רהיטים, משחקים וספרים
הורדנו את המזרונים מהמיטות ואנחנו ישנים ביחד

בבית גרים לייזה ואורס, בעלי החווה
דיויד הבן שלהם בן 20 שעובד בעיר הקרובה
ובני, שהגיע שבוע לפנינו, הוא בן 15 והפסיק ללכת לבי"ס
הגיע לעבוד פה. 3 הבנות שלהם גרות בעיר ועדיין לא פגשנו אותן

חשבנו שזו חווה לגידול בקר...כן, מגדלים פה בקר
וגם עיזים, חזירים, אווזים תרנגולות, חתולים וכלבים כמובן, והרבה גורים לכולם
רוב האוכל הוא מתוצרת עצמית- חלב, מיץ, בשר, ירקות מכל מיני סוגים
את הלחם אופים בבית- גם למכירה, בתנור עצים. ולא זורקים כמעט שום דבר לפח.
כמובן שכל מה שכן זורקים ממיינים לפחים שונים.

אנחנו רק מתחלים להבין מה ואיך עושים, יש המון עבודה ולא ברור לי איך אנחנו מצליחים להתפנות כשהילדים איתנו. אחרי שנתיים שאנחנו בבית ביחד, פתאום שנינו עובדים והם עסוקים ומצליחים להסתדר גם קצת בלעדינו.
בבוקר איתמר הולך לחווה להאכיל ולנקות את החיות
(אתמול הוא אמר שזה ממכר להעביר את הקקי שלהם ממקום למקום...) הבוקר
מאיה קמה איתו מוקדם והצטרפה אליו מחר רותם רוצה להצטרף גם. לפעמים הוא עוזר גם בבניה של הבית.

כאן בבית נמצאות החיות הקטנות - תרנגולות ואווזים, אנחנו מטפלים בהם, מכינים ארוחות לכל מי שאוכל פה
אתמול והיום עזרתי להכין את הבשר ליום שוק, ארזתי ופרסתי. מוזר- אבל אפילו זה היה כיף!
ביום ראשון היה כאן בית פתוח ללקוחות וחברים- הרבה אנשים באו לחווה
והיו יכולים לאכול כאן בבית ארוחת צהרים
מאיה מיד מצאה לה שתי חברות ונעלמה לשחק איתן
אנחנו עבדנו כאן בבית עם עוד הרבה אנשים שבאו לעזור

יש פה הרבה חוקים שונים ומשונים
אבל מאוד חשוב ללייזה להדגיש שהיא לא קשוחה
לדוגמא היום הכנתי ארוחת צהרים - היא אמרה שהיא אוהבת לטעום אוכל אחר
(עד היום בעיקר אכלנו מיני פסטות תפו"א, בשר, חלב, לחם חמאה ןקצת ירקות- מה שיש בעונה- וזה לא מאוד מגוון. הכנתי אורז עם עדשים ורוטב ירקות לפסטה וגם סלט
...אני לא בטוחה שהם ירצו שאבשל להם עוד ארוחה, אבל הילדים מאוד שמחו לאכול אוכל של בית!!

אנחנו מרגישים כאילו נחתנו בכוכב אחר וזה בהחלט מאתגר ומעניין ומלמד וגם כיף
מדי פעם הילדים רוצים ללכת לעיר, ללכת לסבתא, ללכת לבקר מישהו
ועדיין לא עברו 5 ימים....

עד כאן תחילתו של פרק א' או המבוא,
זה בטוח שונה מהחיים שיהיו לנו אחר כך בעיר...