סבא שלי גדל בחווה...

היום, שוב חשבתי על סבא שלי ועל החיים שלו בכפר קטן בהונגריה, עד שעזב את הבית. את מעט הסיפורים ששמעתי על הילדות שלו קל לי לדמיין מפה : כפר קטן, חווה, איכרים, אירופה, ריח של רפת ושדה מכוסח, כל החיות, דובדבנים, תפוחי אדמה...
- נזכרתי שהקפה שסבא שלי היה שותה היה על בסיס חלב, כלומר כוס חלב חם עם קפה בפנים. כשאני חיה כאן עם אנשים ששותים חלב חם בכל ארוחה, אני יכולה לנחש איפה הוא רכש את המנהג הזה.
- כשסבא שלי הגיע לארץ והציעו לו לטעום זיתים בפעם הראשונה הוא הזדעזע מהטעם הנורא כי הוא היה בטוח שאלה דובדבנים. אורס, בעל הבית, כאן, אומר שזיתים הם לא משהו שאמורים לאכול...ולפני כמה ימים לייזה אמרה לי שעדיף שנכסה את הזיתים שבמקרר כדי שהוא לא יתעלף כשיפתח את הדלת.
- עוד סיפור מפורסם על סבא שלי הוא ששלחו אותו ואת אחיו הצעיר להסתפר בכפר הסמוך, בדרכם לספר הם קנו ממתקים בכסף שהיה מיועד לספר, ובכל זאת הגיעו למספרה. כשגמרו להסתפר, סבא שלי התוודה שאין לו כסף והציע לספר שישאיר את אחיו אצלו וילך להביא כסף מהבית...ובאמת הוא השאיר את אחיו שם. ולא חזר...
בקלות זה יכול היה לקרות כאן...עם הנוף והטיפוסים והכל.


פתאום מתחשק לי לדעת איך קראו לכפר הקטן שלו, ואולי אפילו ליסוע ולחפש אותו.

20.5.09

נדמה שנכנסנו לשגרת חיים ועבודה כאן בחווה, ובכל זאת אנחנו מגלים כמה דברים חדשים אנחנו לומדים. דברים קטנים וגדולים, עובדות, דברים מעשיים וגם רעיונות חדשים.

למשל:
- לזרעים של הגזר יש ריח מעולה כשמועכים אותם בין האצבעות
- כלבים יכולים להיות בני ברית לחתולים, תרנגולות, ואפילו ארנבים!
- פרות ועגלים צריכים עזרה בהנקה
- 10 מאכלים שאפשר להכין מתפוחי אדמה
- לכרות עצים בגרזן

- לקרוא לפרות ולאסוף אותן בחזרה לרפת

- לנגן שיר על הגיטרה

- לשדוד לאור יום ביצים מהתרנגולות

- להכין וללוש 50 קילו בצק!

- לרכב על אופניים בלי גלגלי עזר! להתמקצע בקורקינט!

זו רק דוגמא, ויש עוד המון. הרעיונות החדשים מענינים ועדיין מתגלגלים בראש ובינינו.
אתמול היה יום ראשון ובפעם השניה נסענו לטייל עם טומי ומלוינה. טומי הוא בן דוד שני שפגשתי רק פעם אחת לפני שהגענו לכאן. המפגש הראשון וגם השני איתו ועם משפחתו היה מאוד נעים ופתוח, דיברנו וצחקנו הרבה. כולנו נהננו מאוד.
אולי מכיון שאין לי בכלל דודים ובני דודים אני מאוד שמחה על הקשר איתו ועם המשפחה שלו. (דוקא בני דודים שניים יש לי הרבה ואת רובם אני לא מכירה...)
מה שעוד היה מרגש בשבילי זה שכאשר דיברנו עם אבא שלו (הוא חי בסלובקיה) בסקייפ עם מצלמה, הוא נדהם לראות עד כמה אני דומה לאמא שלו (בפעם האחרונה שהוא ראה אותה בזמן מלחמת העולם ה-2 היא הייתה בערך בגילי). ואני, כל כך רואה את תווי הפנים של המשפחה שלי בטומי.

נפגשנו ליד לוצרן והפלגנו באגם, ומשם טיפסנו בעזרת רכת תלולה לפסגת הר, שם טיילנו ברגל בתוך יער מקסים אל נוף מדהים. הכל חד וברור, והכל יפה- הצמחים, גווני הירוק והפרחים, האבנים (אליהן במיוחד רותם שם לב).

אתמול ספרנו 9 ימי ראשון שאנחנו כבר כאן, ובאמת אנחנו מנצלים אותם לצאת לטייל ולהיות ביחד. בימי השבוע אנחנו בדרך כלל לא יוצאים מהכפר כי אנחנו עובדים. אורס ביקש מאיתמר לעבוד יותר שעות תמורת תשלום, כרגע אין כאן אנשים נוספים שעוזרים ויש הרבה מאוד עבודה.
העבודה בשדה התחילה ואנחנו נהנים מאוד מהעבודה עם האדמה. כבר שתלנו וזרענו אפונה, גזר, כרוב, תפוחי אדמה, שומר, סלרי, בצל, וכרישה, חסה, סלק ושום ותירס ותותים (בטח שכחתי משהו...) וכל זה ומה שעוד נזרע אמור להספיק לתצרוכת של הבית כמעט לשנה שלמה!
ביוני אמורים להגיע עוד אנשים לעבוד כאן, עוד בני נוער מהאזור הקרוב וגם מתנדבים מקנדה ומקליפורניה...זה בטח יהיה מענין וכיף.

רוב החיות כבר לא נמצאות כאן, למשפחת הנס יש שטח באלפים, יש שם בקתה קטנה מרוחקת כשעתיים ממקום יישוב. מהאביב ועד הסתיו החיות יוצאות לנפוש שם במרעה. ביום ראשון האחרון כל העיזים הוסעו לשם, והפרות כרגע מפוזרות בשדות מרעה שונים בסביבה, ובעוד כשבועיים יעלו לאלפ גם הן. גם חלק מהחזירים וכמובן כמה תרנגולות (כדי שיהיו ביצים למי שגר בבקתה). בבקתה גרות שתי נשים כרגע שתפקידן לפקח על החיות.

היום, רותם ואני נסענו עם לייזה להזיז גדרות בשטחי המרעה, היה יפה לראות איך הן "מגלחות" את העשב הגבוה, כמו מכסחת דשא. אחרי שהרחבנו להן את השטח, לייזה קראה לפרות ורותם הצטרף אליה, ואז לאט לאט הן הגיעו! והנה התמונות --------

http://picasaweb.google.com/galia.brand/UjWGZ#

תמונות מהזמן שלנו עם מיכי וטיול למפלי הריין!!

רוכבי אופנים מקצוענים!

זריעת תפוחי אדמה לפיתוח חוש הקצב

כמה עדכונים קודם:

1) יש ביד שריר קטן לאורך האמה שמשתמשים בו רק כשעובדים עם קלשון. לא הרגשתי בו אף פעם, ועכשיו הוא כואב מאד.

2) Antony and the johnsons. סאונד מדהים לדעתי. מומלץ.

http://www.youtube.com/watch?v=CImsEJHYyv4

http://www.youtube.com/watch?v=1MDlMdu2gjw

ועכשיו לתפוחי אדמה:

שלשום זרענו תפו"א במהירות לפני שירד גשם וירטיב את השדה. יושבים שניים על מחרשה,

לפני ארגז תפו"א לא גדולים מדי. גלגל ברזל נגרר בצד החרשה, ומשמיע צלצול כמו של אופניים כל רבע סיבוב בעזרת ארבעה פינים שמחוברים עליו.

בכל צלצול צריך להפיל תפו"א לתוך צינור ברזל שיורד לתוך המחרשה, נופל לתוך התלם ומתכסה ע"י שני גלגלים באחוריהמחרשה.

תרגיל מעולה לשמירה על קצב, ומהירות ידיים (צריך להספיק לשים שני תפוחי אדמה בשניה בערך).

אורס (Urs) הסביר לי שברוסיה כשחסר היה אוכל, היו חותכים את הת"א לחתיכות קטנות, כדי שיהיו יותר ת"א. חשבתי לעצמי אם לספר לו ששמעתי, שכשחסר היה אוכל היו גם כאלה שאכלו קליפות ת"א...

אוסף מחשבות על מטווחים, מחתרת הUVF וחוק דרומי

נשמע בלגן לא?

ובכן זה מתחיל להתחבר 2 ק"מ מפה, ליד האגם הקרוב יש עדיין בטונדות משולשות שהיו אמורות לעצור תנועה של טנקים גרמנים בזמן המלחמה.

בשוויץ פזורים עשרות מטווחים לשימוש האוכלוסיה, וכנראה הממשלה אפילו תמכה כספית במי שהקים מטווח על אדמתו. בדימיוני אני חושב שמלבד ספורט זה בשביל לשמור על כושר הקליעה של השוויצרים. אני חושב שיש פה אתוס שהשוויצרים היו עוצרים את הגרמנים אם היו מעזים לפלוש- ע"י התבצרות הרואית באלפים או משהו כזה. השוויצרים חושבים שהגרמנים גם הבינו את זה, ולכן לא פלשו... (ואולי זה בגלל שכל הכסף שלהם זרם דרך שוויץ?!).

אני חושב שזה גם קשור לגישה של הגנה עצמית בלי לסמוך על המדינה- כל אחד ונשקו (עד לא מכבר הנשק האישי של המילואימניק השוויצרי היה איתו בבית).

מחתרת ה UVF הפרוטסטנטית קמה, כשמעמד הפועלים הפרוטסטנט

י הרגיש שבריטניה לא מגינה עליהם מהתקפות הקתולים. הם החליטו להגן על עצמם (ראו תמונה). אולי זה היה נוח לממשלת אנגליה שיש מחתרת שעושה חלק מהעבודה.

מכאן הדרך לחוק דרומי קצרה,אירלנד יכולה להיות מראה לעתיד שיכול להתפתח מחוק דרומי (אגב, מה מצבו? הוא בתוקף?). כמו בכתובת על הקיר (שבתמונה): "אנחנו נקבע מי האשם. אנחנו נחליט על העונש"

אז כמו שאמרתי, זה מין רצף של מחשבות שהתחבר בראשי בערבון מוגבל מאד.